ATTORNEYS AT LAW
"דרך ארוכה של סבל עוד לפניכם... אבל אל תאבדו את האומץ. ועכשיו, תפילה – או אולי עצה: שתהיה רעות ביניכם.
כולנו אחים, וכולנו סובלים מאותו הגורל. אותו עשן מרחף מעל ראשינו. עִזרו זה לזה. זו הדרך היחידה לשרוד."
חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, לילה
זוועות 7 באוקטובר
בעת שישראל חגגה את היום האחרון של חג הסוכות – שמחת תורה – אלפי ישראלים ותיירים השתתפו בפסטיבל מוזיקת רייב וריקודים שנערך לאורך כל הלילה (מסיבת 'הנובה') בשמורת טבע מצפון לרצועת עזה.
בשעה 6:25 בבוקר, ארגוני טרור בהובלת ובליווי ארגון הטרור המוגדר חמאס, עם ארגוני טרור נוספים - הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין, גדודי ההתנגדות הלאומית וארגונים נוספים – פתחו במתקפת טילים רחבת היקף, כאשר לפחות 4,300 רקטות נורו לעבר שטחי ישראל ובעיקר לעיירות והקיבוצים הנמצאים בטווח של קילומטרים בודדים מרצועת עזה.
המחבלים פרצו את גדר הגבול ב-119 מוקדים שונים, ויותר מ-5,500 מחבלים, בהם מאות עובדים של סוכנות הסעד של האו"ם (UNRWA), חדרו לשטח ישראל. הם תקפו בסיסים צבאיים וטבחו באזרחים ב-21 יישובים, וכן בכבישים ובשדות שבהם אלפי בני אדם ניסו להימלט מהטבח. החדירה לשטח מדינת ישראל התבצעה באמצעות משאיות, טנדרים, אופנועים, דחפורים, סירות גומי ומצנחי רחיפה ממונעים.
בטבח השביעי באוקטובר, נרצחו 1,175 בני אדם ונפצעו 3,400 נוספים. מבין ההרוגים 796 אזרחים ישראלים ובהם 38 ילדים (הצעיר בן 10 חודשים, ו-25 מהם היו מעל גיל 80), וכן 71 אזרחים זרים. בנוסף 379 לוחמים ואנשי כוחות הביטחון. בפסטיבל המוזיקה "נובה" נרצחו 364 אזרחים, ורבים אחרים נפצעו. 251 אזרחים וחיילים ישראלים נחטפו לרצועת עזה. המחבלים ביצעו מעשי אונס קבוצתיים שיטתיים ונרחבים, תקיפות מיניות, עינויים והשחתת גופות במספר מוקדים. בעקבות המתקפה, למעלה מ-300,000 ישראלים נאלצו לעקור מבתיהם.
המחבלים העלו בזמן אמת סרטונים ותמונות של מעשי הטבח, תוך שהם מזהים את עצמם ואת הארגונים שאליהם הם משתייכים, ומשבחים בהתלהבות את המעשים ונוטלים אחריות מלאה לביצוע הזוועות. אלפי סרטונים נוספים הועלו על ידי תושבים מעזה, שתיעדו את תהלוכות החטופים וגופות הנרצחים ברחובות העיר עזה וערים נוספות ברחבי רצועת עזה.
חמאס לא ביצע את טבח השביעי באוקטובר לבדו. הוא נעזר ונתמך, בין היתר, על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, ארגון הטרור חיזבאללה, וכן על ידי בכירים בהווה ובעבר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח התיכון (UNRWA) ואף על ידי הארגון עצמו.
כל הגורמים הללו פעלו במשך למעלה מעשור טרם מתקפת ה-7 באוקטובר, כדי לסייע לחמאס לבנות את תשתיות הטרור וכוח האדם הנדרש לביצוע המתקפה – כולל אספקת דולרים אמריקאים במזומן, ביודעין, שאפשרו לחמאס לשלם למבריחים עבור נשק, חומרי נפץ וציוד טרור נוסף. בנוסף לכך, חברת 'בינאנס' (Binance Holdings Ltd.) בורסת המטבעות הדיגטליים הגדולה בעולם – הלבינה ביודעין ובאופן בלתי חוקי מיליוני דולרים עבור חמאס.
משרד עורכי הדין MM~LAW, הגיש שלוש תביעות משפטיות נגד שותפים לקשר, מסייעים ותומכים של חמאס בביצוע הטבח, ושוקד על הגשת תביעות נוספות בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות.
עיזבון תמר קדם סימן-טוב ואחרים נ' סוכנות הסעד והתעסוקה של האומות המאוחדות לפליטים פלסטינים (UNRWA) בית המשפט הפדרלי המחוזי של דרום ניו יורק. תיק מס' 1:24-cv-04765
ב-24 ביוני 2024, הגיש משרד MM~LAW תביעה משפטית נגד אונר"א, המנכ"ל והמנכ"ל בפועל, שני המנכ"לים והסגנים שקדמו להם, וכן מנהל משרד אונר"א בניו יורק, בשם למעלה מ-100 תובעים שאינם אזרחי ארצות הברית, בהתאם לחוק הנזיקין הזרים (Alien Tort Statute - 28 U.S.C. §1350) ולמשפט הבינלאומי (להלן: "תביעת UNRWA לפי חוק ה-ATS").
בתביעה נטען כי הנתבעים סייעו ואיפשרו את ביצועם של פשעים חמורים, ובהם רצח עם, שימוש באונס המוני ותקיפות מיניות אלימות כנשק, עינויים, חטיפת בני ערובה ופשעים נגד האנושות – וזאת באמצעות פעולות שננקטו ממטה הסוכנות בניו יורק, כאשר הם פועלים ביודעין להעברת תמיכה לחמאס ברצועת עזה, לרבות:
גישה חופשית ומקלט בטוח במתקנים בבעלות ובמימון אונר"א לרבות – אך לא רק – בתי ספר, ששימשו לאחסון נשק, ניהול מערכות פיקוד ושליטה, ולתכנון והיערכות לקראת מתקפת 7 באוקטובר.
הענקת גישה לחמאס, ומתן מקלט בטוח בשטחי ומתקני אונר"א לצורך שיגור רקטות לעבר מטרות אזרחיות בישראל – לרבות רקטות ששוגרו כחלק מהמטח שנועד לשמש הסחה והטעיה של מערכות ההגנה הישראליות בשעות הבוקר של מתקפת 7 באוקטובר.
התעקשות הנתבעים כי מתקני הסוכנות הם שטח חסין מפני פגיעה, למרות שהיה ידוע על שימוש חמאס במתקני אונר"א ובכך הפכו אותם בפועל למקומות מקלט בטוחים למחבלים ולציוד הלחימה שלהם, ומנעו מישראל לנטרל את תשתיות הטרור של חמאס טרם מתקפת 7 באוקטובר.
הפעלת בתי הספר של UNRWA ברצועת עזה תוך שימוש בספרי לימוד, תכניות לימודים ומדריכי הוראה שאושרו על ידי חמאס, אשר מחדירים בילדים מגיל צעיר אידיאולוגיה של שנאה, פולחן מוות ורצח עם – ובכך מטפחים, באופן צפוי, את הדור הבא של מגויסי חמאס המוכנים לבצע פעולות טרור.
הענקת גישה של ארגון הנוער של חמאס, אל-כותלה, לבתי הספר של אונר"א ולתלמידיהם, לצורך ארגון פעילויות פרופגנדה, אינדוקטרינציה וגיוס מחבלים עתידיים, הן במסגרת בית הספר והן לאחר שעות הלימודים – בתמיכתם ובעידודם של אנשי סגל חינוכי המזוהים עם חמאס.
הנתבעים אפשרו לעובדים מקומיים בשכר מטעם אונר"א להיות במקביל חברים פעילים בארגון חמאס, כאשר רבים מהם השתתפו אישית ביצוע מעשי הזוועה במתקפת ה-7 באוקטובר.
תשלום מכוון של שכר לעובדים המקומיים של אונר"א ברצועת עזה, בדולרים אמריקאיים במזומן, מה שמחייב המרה של הכסף לשקלים חדשים באמצעות חלפנים המזוהים עם חמאס, על מנת לבצע רכישות יומיומיות – ובכך ליצור, באופן צפוי, הכנסות חודשיות של מיליוני דולרים עבור חמאס כתוצאה מהרווח שגבו החלפנים.
ובכך הנתבעים סיפקו לחמאס גישה לדולרים אמריקאיים במזומן – שחמאס נזקק להם נואשות לצורך תשלום עבור הרכש הבלתי חוקי שלו, אשר הבריח לרצועת עזה כמויות עצומות של נשק, תחמושת, חומרי נפץ, רקטות וציוד נוסף, שנדרשו לחמאס לביצוע מתקפת 7 באוקטובר, וכן לשורת מתקפות רצחניות נוספות נגד אוכלוסייה אזרחית כחלק ממדיניות של רצח עם.
בהתאם לבקשת האו"ם, משרד המשפטים של ארצות הברית התערב תחילה בתיק והגיש לבית המשפט בקשה לדחות את התביעה בטענה כי לאונר"א וליתר הנתבעים יש חסינות על פי האמנה שנחתמה בין ארצות הברית לאומות המאוחדות.
לאחר קבלת ובחינת תזכירי החוק שהגיש משרד עוה"ד ,MM~LAW ממשלת ארצות הברית שינתה את עמדתה והודיעה לבית המשפט כי היא סבורה כעת כי אף אחד מהנתבעים אינו זכאי לחסינות מהתביעה ומהטענות לסיוע לרצח עם, שימוש באונס המוני ותקיפות מיניות אלימות כנשק, עינויים, חטיפת בני ערובה ופשעים נגד האנושות שלקוחות MM~LAW הגישו בגינן תביעה.
ליאת אצילי ואח' נ' סוכנות הסעד והתעסוקה של האומות המאוחדות לפליטים פלסטינים (UNRWA) ואח' בית המשפט הפדרלי המחוזי של דרום ניו יורק. תיק מס' 1:25-cv-05677
ב-9 בספטמבר 2025, הגישה MM~LAW תביעה שנייה נגד אונר"א ובכיריה בניו יורק (תביעת UNRWA בהתאם ל-חוק המאבק בטרור של ארצות הברית (ATA - 18 U.S.C. §2333) בשם236 אזרחים אמריקאים שנהרגו או נפצעו במתקפת ה-7 באוקטובר.
בעוד שה-ATS חל רק על תביעות של נפגעים שאינם אזרחים אמריקאים בגין הפרות של המשפט הבינלאומי, חוק ה-ATA חל אך ורק על תביעות המוגשות על ידי אזרחים אמריקאים שנפגעו כתוצאה ממעשי טרור בינלאומיים. בתביעה זו טוענים התובעים כי אונר"א והנתבעים הנוספים קשרו קשר עם חמאס ואחרים לביצוע מתקפת ה-7 באוקטובר, וכן סייעו, עודדו והעניקו סיוע מהותי ומשמעותי לחמאס – ובכך אפשרו לחמאס ולמחבלים נוספים לבצע את הזוועות של מתקפה זו.
רבות מהטענות בתביעת אונר"א לפי חוק המאבק בטרור (ATA) דומות או זהות לטענות שהועלו בתביעת אונר"א לפי חוק ה-ATS (ראו את פירוט הטענות בתמצית תביעת הATS לעיל) . יחד עם זאת, נוספו לתביעה ראיות וטענות נוספות, ובהן:
ראיות לקיומן של פגישות רבות בין בכירים באונר"א לבין מנהיגי חמאס;
הצהרות של אותם בכירים כי אונר"א וחמאס הם "שותפים"
הודאות כי הפגישות ומפגשי התכנון הללו צריכים להישמר בסודיות מוחלטת.
לדוגמה, באותם סעיפים ראשוניים של תביעת ה-ATA נגד אונר"א נכללה הטענה הבאה:
"בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר, פעלו בכירי UNRWA שוב ושוב לשיתוף פעולה עם חמאס, והביעו שוב ושוב את רצונם לשתף פעולה עם חמאס בתמיכה ביעדי הארגון. הנתבע קרנהבול, אשר שימש כנציב הכללי של UNRWA אף הרחיק לכת עד כדי כך שביקש מחמאס לשמור על היקף 'השותפות' ביניהם בסוד — כדי שמדינות התורמות ל-UNRWA לא יפחיתו את מימונן
בדבריו, המצוטטים במלואם להלן, אמר הנתבע קרנהבול:
"אני מקווה... שרוח השותפות תשרור בינינו בפגישותינו — אך לא תתפרסם בפומבי, משום שזו מהווה אתגר עבורנו ועבור האמינות שלנו. והמסוכן אף יותר הוא מה שזה עלול לגרום במונחים של אובדן אמון מצד המדינות התורמות ל-UNRWA, מה שעשוי להוביל להפחתה או הפסקה של המימון."
בנוסף, טוענים התובעים כי אונר"א ובכיריה סייעו ואיפשרו ביצוע של רצח עם, פשעים נגד האנושות, שימוש באונס המוני ותקיפות מיניות כנשק, ועינויים.
התובעים מצויים כעת בהליך של הגשת כתב התביעה והזימון לנתבעים, ולאחר הגשה זו יחויבו הנתבעים להגיש תגובה לתביעה.
ישראל וייסנר ואח' נ' הרפובליקה האסלאמית של איראן ואח' בית המשפט הפדרלי המחוזי של מחוז קולומביה
תיק מס' 1:24-cv-03244
ב-9 במאי 2025, הגיש משרד עוה"ד MM~LAW תביעה משפטית נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס), הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני, חזבאללה, החזית העממית לשחרור פלסטין, והרפובליקה הערבית הסורית.
התביעה הוגשה בהתאם ל-חוק חסינות ריבונית זרה (Foreign Sovereign Immunities Act – 28 U.S.C. §1605A) ביחס לתביעות נגד איראן, סוריה וגופיהן הממשלתיים, ובהתאם ל-חוק המאבק בטרור (Anti-Terrorism Act – 18 U.S.C. §2333) ביחס לתביעות נגד הארגונים הטרוריסטיים.
התובעים טוענים כי איראן לקחה חלק פעיל בזוועות של ה-7 באוקטובר, בין היתר באמצעות מימון, תמיכה ואישור המבצע, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר הידועה בשם "ציר ההתנגדות" (Axis of Resistance) שנועדה לכתר את ישראל ב-"מעגל אש" המורכב משלוחות חמושות של איראן, ובהן: חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (PIJ), החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), חזבאללה והח׳ות׳ים.
בעוד שחזבאללה מזוהה מזה שנים כשלוחת הדגל הנאמנה ביותר של איראן, הרי שגם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (PIJ) – זרמים סוניים שמקורם באחים המוסלמים – קיבלו מאיראן מימון קריטי, נשק, ותמיכה לוגיסטית לצורך מה שכינתה חמאס "הפרויקט הגדול" מתקפת ה-7 באוקטובר. גם החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), שבעבר הייתה מיושרת עם ברית המועצות, נסמכה על תמיכה איראנית והציבה את לוחמיה תחת פיקוד חמאס בעזה. מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה הביצוע רחב ההיקף הראשון של דוקטרינת 'ציר ההתנגדות' של איראן. איראן לא רק סיפקה ציוד לחמאס, PIJ, החזית העממית וחיזבאללה – אלא נטלה חלק ישיר בתכנון, מימון וארגון ההכשרה למתקפה.
לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר המשיכו חמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני (PIJ) בירי רקטות לעבר ישראל, חיזבאללה פתחו חזית צפונית, והח׳ות׳ים שיגרו טילים ותקפו כלי שיט בינלאומיים. ישראל הגיבה בקמפיין הפצצות נרחב, וביום 13 באוקטובר 2023 פתחה במבצע קרקעי ברצועת עזה, שמטרותיו היו פירוק היכולת הצבאית של חמאס וחילוץ בני הערובה. במהלך תקופה זו, אזרחים ישראלים ואמריקאים נהרגו או נפצעו באורח קשה כתוצאה ממתקפות שבוצעו ישירות על ידי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית וחזבאללה – אותם ארגונים שקיבלו מימון, חימוש והכוונה מאיראן.
הערכת תביעה אישית - ללא עלות והתחייבות
משרד עו"ד MM~LAW נערך להגשת תביעות נוספות בשם ניצולים של מתקפות טרור, פשעים נגד האנושות וזוועות נוספות.
באפשרותך ללחוץ על הקישור שלהלן כדי למלא ולהגיש באופן מקוון בקשה להערכה חסויה וללא תשלום והתחייבות כלשהי בנוגע לתביעה הפוטנציאלית שלך.